מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בחן את מערך מצלמות האכיפה של עיריית חדרה והתריע כי לצד השימוש במצלמות לצורכי אכיפה, יש להבטיח שהפעלתן תיעשה באופן מידתי ותוך שמירה על פרטיות הציבור.
אם קיבלתם בשנים האחרונות דוח חניה ממצלמת אכיפה בחדרה, ייתכן שהוא הופק כחלק ממערך אכיפה המופעל ברחבי העיר: 12 מצלמות, 3,651 דוחות בסכום כספי של כ־1.2 מיליון שקל שהופקו בשנת 2024. אלא שלצד האכיפה, עולה גם שאלה אחרת: האם מערך המצלמות מופעל באופן מיטבי, והאם נשמר האיזון בין אכיפה לבין הזכות לפרטיות?
שאלות אלה עומדות במוקד פרק העוסק בשימוש במצלמות לאכיפת דיני התעבורה בדוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, שמפרסם השבוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן. במסגרת הביקורת נבדק מערך מצלמות האכיפה בארבע רשויות מקומיות, ובהן עיריית חדרה, ונמצאו לצד נתוני האכיפה גם שורה של ליקויים הנוגעים לאופן הפעלת המצלמות ולשמירה על פרטיות הציבור.
12 מצלמות ב-11 אתרים ואלפי דוחות
מהדוח עולה כי עיריית חדרה החלה להפעיל את מערך מצלמות האכיפה בשנת 2022. נכון לשנת 2025 היא מפעילה 12 מצלמות בכ־11 אתרים ברחבי העיר. בשנת 2024 הופקו באמצעות המצלמות 3,651 דוחות בגין עבירות חניה, בהיקף כספי של כ־1.2 מיליון שקל.
אלא שמבקר המדינה מדגיש כי הצבת מצלמות אכיפה היא לא מטרה בפני עצמה. על פי חוזר מנכ״ל משרד הפנים 4/2018, על הרשויות לבחון מעת לעת האם הנסיבות שהצדיקו את הצבת המצלמות עדיין קיימות. למרות זאת, המבקר מצא כי אחת מהמצלמות שהפעילה העירייה בשנים 2023–2025 תיעדה מספר קטן של עבירות.
מהדוח עולה גם כי עיריית חדרה לא אכפה עבירות תנועה בנתיב התחבורה הציבורית בעיר. המבקר מציין כי כבר בסוף שנת 2022 הוקנתה לשרת התחבורה סמכות לפנות לרשויות מקומיות שאינן אוכפות עבירות בנתיבי תחבורה ציבורית ולבקש מהן להתחיל באכיפה. אולם עד למועד סיום הביקורת (אוקטובר 2025) משרד התחבורה לא מימש סמכות זו ולא פנה לעיריית חדרה בנושא. המבקר מציין כי היעדר אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית עלול להפחית מהתועלת הגלומה בהם ולפגוע במטרה שלשמה נועדו, ובהן תועלת כלכלית, חברתית, בטיחותית וסביבתית למשק.
הזכות לפרטיות
לבחינת אופן הפעלת המצלמות יש חשיבות גם מבחינת השמירה על פרטיות הציבור. ככל שמצלמה ממשיכה לתעד את המרחב הציבורי אף שאינה משרתת עוד את מטרת האכיפה שלשמה הוצבה, גוברת הפגיעה האפשרית בפרטיות ללא הצדקה מספקת.
בהקשר זה העלתה הביקורת כי הצילומים שנבדקו על ידי הפקחים של עיריית חדרה לא אפשרו לזהות פרטים במרחב המצולם, לרבות את עוברי הדרך או את הנוסעים ברכבים. אולם, בעת בחינת הצילומים שתועדו במצלמות לאכיפת עבירות חניה, יכלו הפקחים בעיריית חדרה להסיר באופן יזום את טשטוש העוברים והשבים המופיעים בהם, כדי לקבוע אם תועדה עבירה. העירייה מסרה כי בעקבות הביקורת ספק מערכת מצלמות האכיפה חסם את האפשרות להסיר את הטשטוש בכל שלב.
הביקורת העלתה גם ליקויים באופן ניהול מערך המצלמות: במשך יותר משנה הוא הופעל באחריות מנהל אגף האכיפה והביטחון, מבלי שמונה באופן רשמי כאחראי על המצלמות כנדרש. בנוסף, בארבעה אתרים הוצבו מצלמות מבלי שאחראי מצלמות החניה אישר את הצבתן.
לצד השימוש המידתי במצלמות, המבקר מדגיש גם את חשיבות השקיפות כלפי הציבור. מהביקורת עולה כי עיריית לא פרסמה נתונים לגבי התועלת של האכיפה באמצעות המצלמות, כגון השפעתה על הפחתת עומסי התנועה או על שיפור הסדר הציבורי. מידע כזה עשוי להגביר את אמון הציבור בפעילות האכיפה של העירייה, להוביל לצמצום טענות הציבור ולחזק את ההרתעה. לשם השוואה, בערים כמו לונדון וניו יורק מפרסמות הרשויות המקומיות באופן שוטף נתונים על היקף הקנסות ועל התועלת שנבעה מהפעלת מצלמות האכיפה.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן: ״השימוש של הרשויות המקומיות במצלמות לאכיפת דיני חניה ונת"צים מייעל את האכיפה, אולם הוא עלול לפגוע בפרטיות של עוברי הדרך, ולכן מחייב בחינה זהירה ושימוש מידתי ומוגבל.
ממצאי הביקורת העלו כי משרד התחבורה לא קידם את תהליך הפנייה לרשויות המקומיות שאינן אוכפות את החוק בנוגע לעבירות נת"ץ. חלק מהרשויות שמרו צילומים באיכות שאיפשרה לפקחים הצופים בהם לזהות עוברי דרך; והיו אף שהמשיכו לתעד את המרחב הציבורי באמצעות המצלמות, אף שכבר לא אכפו את חוקי החניה באמצעותן.
על הרשויות המקומיות להשתמש במצלמות האכיפה באופן מידתי והוגן ולצורך השגת התכלית של אכיפת דיני התעבורה; תוך שמירה על הזכות לפרטיות של עוברי הדרך. יש לבחון מפעם לפעם אם הנסיבות שהצדיקו את הצבת מצלמות האכיפה מלכתחילה עדיין תקפות, ואם יימצא כי המצלמות כבר אינן ממלאות את המטרה שהוגדרה להן, על הרשויות להפסיק את תיעוד המרחב הציבורי באמצעותן או לבחון את הצורך בשינוי מיקומן".
סדרת רשת חדשה עלתה בהשראת סדרת הטלוויזיה המדוברת “הלוטוס הלבן”, מהלך המהווה חלק מאסטרטגיית התוכן של מותג הטיפוח VICHY (ווישי), מהלך תקשורתי רחב וחדשני בישראל המחבר בין תרבות, הומור ותובנות על עולם השיווק. לצילומי הסדרה גויסו כוכבות בולטות: קרן מור מהשחקניות המוערכות בישראל, ריף נאמן שחקנית ודוגמנית מובילה וליבר בלילתי, אישיות אופנה מהבולטות ברשת. הן עומדות במרכז העלילה ומגלמות דמויות נשיות חזקות, מורכבות ושונות זו מזו, הנפגשות בריטריט וולנס יוקרתי של המותג.
חוזרים לצפון: מלון בוטיק אל-רום שברמת הגולן פותח את עונת התיירות ומזמין את המטיילים ליהנות מחופשה ירוקה, שקטה וקרירה בגובה של כ-1,070 מטר מעל פני הים. המלון מציע חדרי אירוח משפחתיים, מדשאות רחבות, מתחמי ברביקיו, ג'ימבורי לילדים ומרחבים פתוחים מול נופי הגולן. בחודש יוני נפתחה גם עונת קטיף הדובדבנים המפורסמת של אל-רום, עם 12 זנים שונים של דובדבנים ופירות יער. כחלק מהחוויה, מומלץ לבקר במיצג “עמק הבכא” (עז 77), המספר את סיפור הגבורה של חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים. המיצג מוצע ללא תשלום לאורחי המלון. לפרטים באתר בוטיק אל-רום.
הסופרת שלנו זוהר אביב פגשה את ליאור סושרד במסעדה. היא ביקשה שיקרא את מחשבותיה אבל הבת שלו קפצה ואמרה - אבל אני כבר קראתי, קראתי את הספרים שלך. המורה מקריאה בכל יום את 'חבורת כוח המוח' וזה היה בהחלט משמח דיו וחיוך רחב התפשט לתמונה משותפת. אהבנו!
התהוות: האמנית הצעירה הדס פורגס מציגה את תערוכת היחיד הראשונה שלה בגלריית Global Art בתל אביב. בתערוכה מוצגות עבודות שמן עוצמתיות העוסקות ברגש, זהות, תשוקה, כאב ותהליכי התפתחות אישיים, תוך שילוב השפעות מעולמות האמנות הקלאסית והעכשווית. היצירות חושפות את עולמה הפנימי של פורגס ומזמינות את הצופה למסע בין סערה נפשית, חלומות ותקווה. פורגס, בוגרת שירות ביחידת 8200 בתחום הסייבר, יוצרת חיבור מסקרן בין חשיבה טכנולוגית לבין יצירה אמנותית אינטואיטיבית ורגשית. התערוכה מסמנת את תחילתה של דרך אמנותית מבטיחה ומעניקה הצצה ליצירתה המתגבשת של אמנית צעירה ומסקרנת. אוצרות: מיכלי אדלר וד"ר גליה דוכין אריאלי. פתיחה חגיגית: 25.6.2026 - נעילת התערוכה: 25.7.2026. מקום: גלריית Global Art, מרכז בעלי מלאכה 13, תל אביב.
