דבי הכלבה הביישנית והאהובה, עזבה את ביתה של יעל לפני שלושה חודשים ומאז היא נעלמה. בחייה של יעל נותר חלל ריק ומשאלה אחת, לראות אותה שוב. אם תפגשו את דבי צלמו אותה ושלחו אליה את התמונה
יעל רבר (28) מפרדס חנה, נהגה לבקר בתדירות את אימה המתגוררת בישוב צור הדסה. באחד הימים, היא גילתה שכלבת רחוב בחרה להמליט את שבעת גוריה בחצר שמתחת לבית.
יעל החלה לבקר תכופות יותר כדי לטפל באם ובגורים עד ליום שבו החליטה לאמץ לעצמה את אחת הגורות שאליה נקשרה כבר מהרגע הראשון והעניקה לה את השם "דבי". "לא תיארתי לעצמי כמה אושר יכנס לחיי כשדבי נכנסה אליהם, וכך גם לא תיארתי איזה מקום גדול יתפוס העצב כשהיא נעלמה." אמרה יעל שלא מפסיקה לחפש אחריה.
דבי. הכלבה האבודה
בהתחלה דבי נראתה כמו כדור המכוסה בפרווה אך היא לא הפסיקה למשוך את תשומת ליבה של יעל. "באותם הימים לא היה לי בית משלי והמחשבה לקחת אותה תחת חסותי לא עמדה כלל על הפרק. סיפרה, "אבל בחיים, "יש בחירות שהן חזקות, כאלו שלא עושים להן טבלאות של בעד ונגד, יתרונות וחסרונות או שיקולים כלכליים."
רגע של כיף. יעל ודבי בחוף הים
"האמת שדבי, לא הייתה הגורה הכי יפה", מוסיפה יעל "ובטח שגם לא הכי אמיצה מכל שאר הגורים, אבל היא תמיד היתה ניגשת לאכול אחרונה, מחכה שיתפנה לה המקום, וכשהייתי יוצאת אליהם וכל הגורים היו קופצים עלי דבי הייתה מהססת. לקח לה קצת זמן עד שלבסוף גם היא היתה ניגשת אלי, בזמנה, בעדינות ברגישות ובהקשבה. לפעמים פשוט יש מזל בחיים, מזל שלאמא שלי יש לב טוב ומזל שלאמא של דבי יש מצפן שהוביל אותה אלי."
ככל שחלף הזמן הקשר בין השניים התהדק ויעל הרגישה איך דבי ממלאת את חייה. מאותו הרגע הם לא נפרדו אפילו לרגע. היו ביחד בכל אירוע חברתי, הליכה לבנק, נסיעה לסיני, הופעה, טיול בוקר בשדות, אימון, עבודה, אירוע משפחתי, לידה של אחיינית. תמיד דבי היתה ביחד עם יעל.
לפני 3 חודשים נותרה יעל לבד, ללא כל התרעה מוקדמת וללא כל סיבה מיוחדת דבי נעלמה. זה קרה כשדבי החליטה הפעם לצאת מהבית לבד ואליו לא שבה עד לרגע זה.
יעל לא מפסיקה לחשוב על דבי ואומרת שהיא אינה יודעת היכן היא היא נמצאת בימים אלה, אולי אצל משפחה חמה שמצאה אותה והחליטה לאמץ אותה, או קשורה באיזה מוסך יום וליל, או שהיא משוטטת לה באיזה מקום. יעל רק יודעת שמאז שדבי נעלמה הרצון והחשק לעשות דברים פחת אצלה. את הנסיעה לסיני שתכננה קודם לכן היא ביטלה כי מבחינה לנסוע ללא דבי זה כבר לא כיף.
"אני מתגעגעת לרגעים שהיו לי כשישבתי עם דבי בשבת בבית על הספה, מה שכבר המון זמן לא קרה." מספרת יעל, "כששואלים אותי מה הדבר שאני הכי רוצה בעולם התשובה קופצת מבלי היסוס. שפשוט דבי תהיה כאן! איתי בבית!"
דבי, כלבה גדולה מגזע כנעני והסקי מעורב, צבעים חום מעורבב בלבן, 4 גרביים לבנות ונקודות לבנות בגבות ובלחיים. עונדת כולר כחול ונראתה לאחרונה בפרדס חנה. בת שנה וחצי מפחדת מרוב בני האדם אבל מסתדרת עם כל בעלי החיים, יודעת לנבוח אם קושרים אותה.
"אם ראיתם כלב העונה לתיאור שלה אנא צ=ל=מ=ו ושילחו אלי." מבקשת יעל. כמו כן, ניתן למצוא אותה גם בדף הפייסבוק "מוצאים את דבי".
בטקס קביעת המזוזה בביתה של חברת המועצה והמשנה לראש העיר ליאורה לוי, נצפו חוגגים: חבר המועצה נאור אזולאי, סגן ראש העיר שלו אלגלי, חבר המועצה יעקב תורג׳מן, סגנית ראש העיר שירי חגואל סיידון, איש החסד אלעזר פרץ, מנכ״ל היכל התרבות בני אפרים, מנהל אגף הקליטה בני אמר, חברת המועצה סווטה בלומברג, חברת המועצה ורד פטאל, ועוד. למזל ולברכה.
למען הילדים: חגי שלום מנכ"ל ובעלים קבוצת טיב טעם וההנהלה הבכירה, ערכו בשבוע שעבר טקס חגיגי בסניף הדגל בנתניה לטובת פעילות עמותת Make-A-Wish Israel במטרה להגשים משאלות לילדים המתמודדים עם מחלות מסכנות חיים. במסגרת זו נחתם מבצע גיוס התרומות של רשת טיב טעם שגייסה לטובת הארגון סך של 112,750 ₪.
תערוכת יחיד: "המעיין - שמורת טבע" אפי ויסוצקי מציג תערוכה בשדרות אלרוב ממילא.
בסטודיו הסגור שנקרא “המעיין”, הוא יוצר בועה שקטה שבה ברונזה, ברזל וזכוכית הופכים לחיות דרוכות וחיות-נשימה. ויסוצקי לוכד רגעים של טבע פראי - קפיצה, דממה, תנועה – ומעניק להם נצחיות דוממת. הניגוד בין חומר קשיח לשבריריות הזכוכית יוצר מתח מרתק בין עוצמה לרוך. את התערוכה אוצרת גלית צימבליסט, והיא תוצג במהלך ינואר–פברואר 2026. שעות הביקור בהתאם לשעות פעילות המתחם. אוצרת | גלית צימבליסט.
תחפושות מתגלגלות: עובדי אינטל השתתפו ביום התנדבות מרגש לקראת חג פורים. כ-60 עובדים התנדבו בקמפוס החברה בעיר והכינו תחפושות מותאמות לילדים עם מוגבלות בכיסאות גלגלים והליכונים, במסגרת שיתוף פעולה מתמשך עם מיזם חל"ק מבית עמותת ארץ עיר בפרוייקט הארצי "תחפושות מתגלגלות". הפעילות התקיימה כחלק ממדיניות המעורבות הקהילתית של החברה. אהבנו ופרגנו!
