מחקר בבית החולים הלל יפה חושף: כמעט מחצית מאנשי הצוות נעזרים בתרופות הרגעה או שינה, ורבים מהם סובלים מתסמיני חרדה ופוסט-טראומה
בזמן שהציבור הישראלי עוקב אחר מראות המלחמה ודיווחי החזית, ישנה חזית שקטה פחות מדוברת — זו של חדרי המיון והמחלקות בבתי החולים. מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה חושף את ההשלכות הקשות של המציאות הביטחונית המתמשכת על מצבם הנפשי של האחים והאחיות – אלו שנמצאים בקו הראשון של הטיפול בפצועים ובנפגעים.
המחקר, שנערך על ידי דינה פיינבלט (מנהלת האחיות), שרה בדש (מפקחת קלינית) ומחמוד חמדאן (אח בכיר ומרכז מחקר במחלקה לרפואה דחופה), בחן את כלל צוותי הסיעוד בבית החולים. הממצאים מציירים תמונה מדאיגה של עומס רגשי מתמשך, שחיקה וחשיפה יומיומית לטראומות.
המיון – מוקד העומס הנפשי הגדול ביותר
הממצאים החדים ביותר הגיעו מצוותי המיון, העומדים בחזית קליטת הפצועים. בקרב אנשי הצוות במלר”ד נרשמה רמת סיכון גבוהה במיוחד לחרדה ולתסמיני PTSD (פוסט-טראומה).
המחקר נערך בשנה האחרונה, תקופה שבה מציאות החירום הפכה לשגרה: אזעקות, פיגועים, טיפול בפצועי מלחמה, ולעיתים גם באנשים מוכרים מהקהילה המקומית.
כפי שמציינת שרה בדש, “מאז השבעה באוקטובר הצוותים הרפואיים פועלים בתנאי לחץ מתמשכים, על רקע פוסט-קורונה ועומס מערכת בריאות סבוך ממילא. הם מעניקים טיפול מקצועי ומסור – אך לא אחת על חשבון בריאותם האישית.”
נתונים מדאיגים: חרדה, אובדן, תרופות הרגעה
במחקר השתתפו 162 אנשי סיעוד ממחלקות שונות.
להלן חלק מהממצאים הבולטים:
• 33% מהנבדקים טיפלו ישירות בפצועי מלחמה.
• 24% איבדו אדם קרוב במהלך הלחימה.
• 40% חוו טראומה אישית או פגיעה פיזית כתוצאה מהמלחמה.
• 47% נאלצים להיעזר בתרופות הרגעה או שינה בסיום יום העבודה.
• 58% מנסים להתמודד באמצעים עצמיים – יוגה, מדיטציה, פעילות גופנית.
• רק 25% פנו לקבלת סיוע פסיכולוגי מקצועי.
מחמוד חמדאן מסביר כי “המגע הישיר עם נפגעי מלחמה יוצר עומס רגשי מצטבר. חדר המיון הוא קו האש של מערכת הבריאות – שם פוגשים את הטראומה האנושית באופן בלתי אמצעי.”
“גם המטפלים זקוקים לטיפול”
דינה פיינבלט מסכמת: “יש נטייה לחשוב שמי שעוסק בטיפול חסין יותר, אך הנתונים מוכיחים אחרת. גם המטפלים זקוקים לתמיכה, במיוחד בזמני משבר. בשנתיים האחרונות אנו מקדמים תוכניות חוסן פנימיות, אך נדרש מענה רחב וממוסד הרבה יותר.”
המסקנה המרכזית של החוקרים היא כי יש צורך מיידי בהקמת תכניות חוסן ייעודיות לצוותים רפואיים, בדגש על אנשי חדרי המיון והמחלקות הדחופות. תכניות אלו צריכות לשלב כלים פרקטיים לניהול סטרס, סדנאות לעיבוד רגשי, ותמיכה קבוצתית – לצד הקלה בתנאי העבודה ומתן לגיטימציה לבקשת עזרה.
מבט קדימה: רפואה של חמלה גם כלפי המטפלים
מערכת הבריאות הישראלית עומדת בחזית לא רק מבחינת טיפול רפואי, אלא גם במאבק מתמשך על הנפש. ההכרה בכך שאנשי הצוות הם עצמם בני אדם, החווים עומס רגשי עצום, מהווה תנאי בסיסי לשימור המערכת.
כפי שאומרת פיינבלט, “מי שנמצא שם עבור כולם – זקוק שגם מישהו יהיה שם עבורו.”
חבר הכנסת אלי דלל ממשיך לחזק את הקשרים מעבר לים. השבוע נפגש עם נשיא טאיוואן ושוחח עמו על שיתופי פעולה בתחומי הבריאות, ההיי־טק והשבבים, החקלאות, התיירות וגם התפלת המים בהמשך הגיע לביקור בחברה לייצור שבבים, ולא שכח לתעד את הרגעים. שנה טובה.
הרמת כוסית לעובדי רגעים - העמותה לחינוך בלתי פורמלי, התקיימה בנוכחות סגן ראש העיר הרב אורן גבגי, הרב משה לחובר, מנכ״ל העמותה משה קייזלר, המשנה לראש העיר ליאורה לוי, נטלי שטיין ודורון גלאם. חג שמח ושנה טובה.
בועז כספי משתף: ״אני מקבל אות מצטיין ראש העיר, הגיעו חברים רבים. ריגש אותי במיוחד יו"ר סיעת העבודה וסגן יו"ר ההסתדרות פיני קבלו, שהגיע לאחר ניתוח קשה וחייב להישאר בבית, אבל עזב הכל, נהג מבית שאן כדי להיות בטקס שלי. באמת, למרות שאנחנו בפוליטיקה, מתברר שיש בינינו חברות אמת. תודה לך אוהב אותך".
בוריס צירולניק משתף: "אני חוזר לארץ אחרי מסע עבודה והרפתקאות בארה"ב וקנדה. במיניאפוליס, שיקגו, וושינגטון וטורונטו התרשמתי מניקיון מופתי ברחובות ומהנוכחות המתמדת של דגלי המדינה בכל מקום. שמתי לב גם לפער מעניין: בשכונות מבוססות, ספורט הוא דרך חיים ואילו בשכונות חלשות – מקדונלד'ס בכל פינה. חזרתי עם רעיונות וכוחות חדשים, ועם ההבנה כמה החיים אצלנו שונים וסוערים. למרות הג'ט לג אני מחייך ואומר - שבת שלום, בריאות וחדשות טובות לכולם".
