טקס הזיכרון העירוני לכ-4,000 מבני העדה האתיופית אשר מצאו מותם במהלך הניסיון לעלות לישראל, התקיים ברחבת יד לבנים.
טקס הזיכרון העירוני השנתי ליהודי אתיופיה שמצאו את מותם בדרכם לישראל מאתיופיה ומסודן ומקום קבורתם לא נודע, התקיים ברחבת יד לבנים במעמד ראש העיר צביקה גנדלמן, סגנית ראש העיר חדווה יחזקאלי, חברי מועצת העיר, הקייסים, רב העדה הרב אמיר מנגיסטו, נכבדי העדה וציבור רב.
הטקס נערך בהובלת יועץ ראש העיר לענייני העדה האתיופית גדם מהרט ותורגם סימולטנית לאמהרית.
את פני הבאים קיבל שלט גדול המצהיר "נזכור אותם לעד ולא נשכח", ועל הבמה הודלקו 4 אבוקות זיכרון לזכר 4,000 הנספים. מדליקי נרות הזיכרון היו ראש העיר גנדלמן, עלמה אלבצ'או בשם קהילת ביתא ישראל, אשר טגאי דובר ארגון אסירי ציון, טובה וורקנך בשם הילדים ששרדו את המסע.
על דוכן ברחבת הטקס הוצבו עשרות נרות נשמה אשר באי הטקס הדליקו בסיומו לזכר יקיריהם.
הקייסים נשאו תפילה לעילוי נשמת הנספים, ולאחריהם עלו קייס הקייסים, הקייס איילי אדגואיצאו, שנשא דברים לזכרם, והרב מנגיסטו שנשא דברי תורה.
טקס הזיכרון העירוני לכ-4,000 מבני העדה האתיופית. (צילום: שלומי גבאי)
כל הדוברים והמברכים ציינו את מרקם היחסים המיוחד בחדרה בין יוצאי כל העדות והתרבויות, המתבסס על כבוד הדדי ורצון אמיתי ללמוד אלה את תרבותם ומורשתם של אלה.
ראש העיר צביקה גנדלמן בירך את באי הטקס וניצל את הבמה להתייחסות גם לאירועים האחרונים. "למרות שהיום הזה מוקדש למאורעות העבר, לאלה שנספו בדרכם הארוכה והמייגעת אל ארץ הקודש, אי אפשר שלא להתייחס גם להווה ובעיקר לעתיד", אמר ראש העיר. "ימים לא פשוטים עוברים על הישראלים יוצאי אתיופיה, ועושה רושם שהמסע הנוכחי שלכם ארוך ומייגע לא פחות מהמסע ההוא במדבר.
הקשיים כאן הם לא פחות מסוכנים. הם מסוכנים להמשך התפתחותה של החברה הישראלית כחברה מאוחדת. הדור הצעיר, שרובו נולד בישראל, מביט בעיניים פקוחות וכואבות על האפליה, הדעות הקדומות, הפערים וחוסר השוויון, ודורש מציאות חדשה. הדרישה הזו מוצדקת. היא לא תיענה בין לילה. החברה הישראלית שסועה היום מתמיד, ועל כולנו לצאת לדרך ארוכה, במסע חדש מלא טלטלות, אבל בסופו נגיע לארץ המובטחת. היום, כמו אז, אל לנו להירתע מהקשיים שבדרך. עלינו לזכור כלהעת שעתיד המדינה טמון ביכולת שלנו לעבור את המסע ביחד".
בתחילת שנות ה-80 החלה יציאה המונית של יהודי אתיופיה מן הכפרים לעבר סודן. רבים מיהודי אתיופיה, שחלמו כל השנים לעלות לישראל, הצליחו לברוח מאתיופיה לגבול אתיופיה וסודן, ושם המתינו במחנות זמניים לעלייה לישראל. בדרכי הבריחה ובמחנות בסודן סבלו היהודים ממגפות, מרעב, וממעשי התנכלות, אונס ושוד. הצעידה של משפחות, קשישים וילדים נמשכה לעתים חודשים, ולאחריה נאלצו העולים להמתין במחנות הפליטים בסודן כשנתיים עד לחילוצם ולהעלאתם ארצה. כ-4,000 מבני העדה נספו בדרכים ובמחנות בניסיונם לעלות לישראל.
הטקס העירוני מתקיים בחדרה מדי שנה בסמיכות לטקס הממלכתי בהר הרצל, אשר על-פי החלטת ממשלה נערך ביום ירושלים. מועד הטקס העירוני נקבע בעצה אחת עם נציגי העדה, וזאת על מנת לאפשר לקהילת עולי אתיופיה להשתתף הן בטקס הממלכתי בירושלים והן בטקס העירוני.
לדברי ראש העיר, הטקס העירוני מעיד על הכבוד שהעיר רוחשת להקרבתם של יהודי אתיופיה, אשר רבים מהם הצליחו להגשים את חלום העלייה לישראל וחלקם אף בחרו להתיישב בחדרה.
134 ישראלים חטופים בעזה ברגע זה. לכל אחד מהם יש שם, פנים, משפחה, חברים, תחביבים – ועוגייה שהוא הכי אוהב לאכול.
כדי להשאיר את החטופים במודעות הציבורית, תלמידי מגמת מלונאות שף בבית החינוך אמית האופק אור עקיבא, הכינו את המתכון האהוב על 4 חטופים: פנקייקים אמריקאיים של קית' סיגל, כדורי שוקולד של אוריאל ברוך, עוגיות שוקולד צ'יפס של הרש גולדברג פולין ועוגיות חמאה של גיא גלבוע דלאל. בנוסף, אספו מצרכים והרכיבו משלוחי מנות למשפחות המפונים באור עקיבא. לכל משלוח כזה צורפו העוגיות האהובות על 4 החטופים, בתפילה לשובם ולחזרת המפונים לבתיהם בשלום. אביתר כהן, תלמיד כיתה י' שיתף: "היה לי כיף לחלק משלוחי מנות ולראות את החיוכים בתמורה. זה עושה ממש טוב על הלב".
ציון ברוך הפרזנטור של מותג יטבתה, הגיע גם השנה ביחד עם צוות עובדי יטבתה לחלק משלוחי מנות לילדים ולחיילים במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית. במסגרת ההתנדבות, חולקו משלוחי מנות צבעוניים ועשירים במגוון מוצרים של חברת שטראוס, ומגוון משקאות חלב של מחלבת יטבתה, ביניהם השוקו האהוב של יטבתה, בעיצוב מיוחד לכבוד החג. את משלוחי המנות ציון ברוך ומתנדבי יטבתה חילקו במחלקות הילדים על מנת לשמחם וגם לחיילים לאות תודה והערכה על השירות המסור שלהם במלחמת חרבות ברזל. ישר כח!
עונת הפרפרים נפתחה בפארק "אגם הפרפרים" בקליל בבשורה משמחת – לפארק הגיעו באופן טבעי 50 זני פרפרים שונים מתוך סה"כ 62 פרפרים הקיימים באזור. פארק הפרפרים הינו מתחם פתוח ולא חממה סגורה כדי לאפשר לפרפרים באזור לשהות ולהתרבות בפארק. הפארק כולל ביוטופים טבעיים כולל כ-180 סוגי שיחים וצמחים רב-שנתיים וחד-שנתיים, רחבות של פרחי בר וצמחי תבלין, המותאמים למשיכת הפרפרים באזור. צורי דבוש יו"ר חב' קליל: "לאור העובדה שסמל הפרפר מתנוסס בלוגו של החברה החלטנו להקים את פארק הפרפרים כהגשמת חזון מתוך מחויבות לא רק לשמור על הטבע, אלא גם להחזיר לטבע".