הנאשם, בן 55, וטרינר במקצועו וללא כל עבר פלילי, הורשע בחמש עבירות של הריגה, גרימת חבלה, נהיגה בשכרות, שימוש בסם לצריכה עצמית וניפוק תכשיר שלא לפי מרשם
מכתב האישום עולה, כי ביום 12.6.2006 נהג הנאשם ברכבו, טנדר מסוג איסוזו ובתוך פרק זמן קצר ביותר, גרם להתרחשותן של שלוש תאונות דרכים אשר תוצאתן הסופית הייתה קשה. התאונה הראשונה אירעה שעה שנהג ברכב ולפניו נסע רכב מסוג קאיה. משהאט רכב הקאיה את נסיעתו, פגע בו הנאשם בחלקו האחורי עם חזית רכבו וגרם לנזק קל. למרבה המזל, בתאונה זו לא נגרמה פגיעה בנפש.
שעה קלה לאחר מכן, סטה הנאשם מנתיב נסיעתו והתנגש ברכב מסחרי מסוג פולקסווגן שנסע בכיוון הנגדי לכיוון נסיעתו. כתוצאה מההתנגשות, סטה רכב הנאשם לעבר מפגש מסילת רכבת המצוי במקום ונתקע על גבי המסילה. הנאשם הוצא מרכבו על ידי עוברי אורח ללא פגע.
דקות ספורות לאחר מכן הגיעה רכבת עמוסה בנוסעים ופגעה ברכב הנאשם. כתוצאה מכך, נשמטו מהמסילה קטר ושני קרונות וחייהם של חמישה מנוסעי הרכבת נהרגו ו-81 נוסעים אחרים נפצעו ברמות שונות של פגיעה. תוצאות תאונת הרכבת היו קשות ופגעו באורח אנוש בחייהן של משפחות רבות.
בהכרעת הדין נקבע, כי בעת שנהג ברכבו במועד התאונות, היה הנאשם נתון להשפעת סמים מסוכנים אשר רשם לעצמו מכוח סמכותו בגדר מקצועו כווטרינר.
את השימוש בחומרים משכרים ובסם תלה הנאשם במשבר נפשי קשה וממושך שפקד אותו עקב גירושיו. על מנת להתגבר עליו ולהמשיך לתפקד, בין היתר בשל כאבי ראש עזים מהם סבל עוד טרם הקשיים המתוארים - נטל כדורי שינה, כדורי הרגעה ומשככי כאבים לרבות החומרים המשכרים והסם כפי שנקבע בהכרעת הדין. לדברי הנאשם, אין הוא 'מכור' לסם או לחומרים משכרים, אלא נטלם מעת לעת בעתות קשות בחייו.
השופטת מרוז: "מדובר בשרשרת אירועים מצערת אשר ניתן היה למנעה"
מתסקיר שרות המבחן שהוגש לבית המשפט עולים קשיי התמודדותו עם תוצאות התאונה ולהתרשמות שירות המבחן, מנסה הנאשם לייצב עצמו ולבנות דימוי עצמי חיובי ותחושה של שליטה בחייו. הוא מקפיד להימצא במסגרת טיפולית מסודרת ונוטל טיפול תרופתי על- פי מרשם. בנוסף, הוא מטופל בפסיכותרפיה. ככלל, נמנע הנאשם מלעבוד במקצועו כווטרינר על אף שלא נאסר עליו לעשות כן.
לדברי הנאשם, מקור המניעה כדי להימנע מנטילת תרופות. עם זאת, הפרידה מהווטרינריה כואבת וטראומטית עבורו. דווח, כי לאחרונה עובד כשכיר בעבודות חלקיות בתחום הווטרינריה. את זמנו משקיע הנאשם בשיקום עצמי ובפעילות התנדבותית. הוגשו מכתבי הוקרה והמלצה רבים המדברים בשבחו של הנאשם ומתארים את עברו המקצועי רב היכולת, את אופיו החיובי, ואת תרומתו הניכרת וההתנדבותית לסביבה ולחברה. וכן נטען עוד כי במהלך העשור האחרון, משתדל הנאשם להפיק מעצמו דבר מה חיובי ולהוות גורם מועיל עבור סביבתו.
סניגורו של הנאשם, עו"ד איתן מעוז, ביקש מבית המשפט ליתן משקל מכריע לחלקה של הרכבת בגרימת התאונה, אשר לשיטתו מטה את הכף לחובתה בשקילת שיקולי הענישה. ב"כ הנאשם מפנה לטיעוני התביעה לעונש בעניין רכבת ישראל, שם היא הטעימה כי "היתקעות" רכב על מסילת הרכבת מכל סיבה, היא עניין צפוי לדידה של הרכבת ועליה החובה למנוע תאונה בעטיה. משלא מנעה הרכבת את התרחשות התאונה, חרף יכולתה לעשות כן – ממילא, ניטלה מהנאשם היכולת לשלוט על הנעשה.
הסנגור הוסיף, כי לנוכח עשור השנים שחלף ממועד התאונה, הוכח שיקומו של הנאשם הלכה למעשה וראוי ליתן לו המשקל ההולם. חלוף הזמן – הסנגור טען, כי אין תועלת בגזירת עונש מאסר בחלוף שנים כה רבות ממועד ביצוע העבירה. לכך יש להוסיף את הסבל ועינויי הדין שחוו הנאשם ומשפחתו לאורך השנים, בהמתנה לסיום ההליך. הטלת עונש מאסר בפועל אינה עולה בקנה אחד עם הנסיבות המתוארות, אף אינה מתיישבת עם עברו הנקי או העדר הסכנה להישנות העבירות. ממד הזמן הוא ממד ענישתי מובהק כשלעצמו.
עוד ביקש הסנגור מבית המשפט לקחת בחשבון את העובדה שהנאשם חדל לנהוג, אף חדל לעסוק במקצועו וממילא, אין הוא נוטל יותר תרופות, אלא תחת התווית רופא. לפיכך, אין צידוק הרתעתי, בעיקר לאחר חלוף עשור ממועד התאונה.
השופטת ורדה מרוז, ציינה בגזר הדין, כי אין מילים שתוכלנה לנחם את משפחות ההרוגים ויקיריהם, ולהקל על כאבם וסבלם של הפצועים ומשפחותיהם, אשר עברו טלטלה עמוקה וחייהם השתנו ללא הכר, עקב התנהלותם של אחרים. התוצאה הטרגית של התאונה גדעה חייהם של חמישה מנוסעי הרכבת – כל אחד עולם ומלואו, עולם שלצערנו לא נכיר.
מדובר בשרשרת אירועים מצערת אשר ניתן היה למנעה, סופה אסון כבד, הרס וחורבן של חיים. נקבע בהכרעת הדין, כי הנאשם גרם להתרחשות התאונות ונושא באחריות לתוצאותיהן. עונשו ייגזר על בסיס העובדות והממצאים כפי שנקבעו בהכרעת הדין ומכוח עקרונות הענישה כפי שנקבעו בחוק ובפסיקה.
לפיכך גזרה השופטת מרוז מאסר בפועל לתקופה בת 6 שנים, בניכוי ימי המעצר. 12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יבצע עבירות של הריגה ונהיגה בשכרות משך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר. שלילת רישיון נהיגה למשך 25 שנים, אשר תחל מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו. מתקופה זו ינוכו השנים בהן היה הנאשם נתון בפסילה עובר למתן גזר הדין. פיצוי בסך 50,000 ש"ח לכל אחת ממשפחות המנוחים. הפיצוי ישולם עד לתאריך .1.11.16. השופטת קבעה כי לנאשם זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון.
חבר הכנסת אלי דלל ממשיך לחזק את הקשרים מעבר לים. השבוע נפגש עם נשיא טאיוואן ושוחח עמו על שיתופי פעולה בתחומי הבריאות, ההיי־טק והשבבים, החקלאות, התיירות וגם התפלת המים בהמשך הגיע לביקור בחברה לייצור שבבים, ולא שכח לתעד את הרגעים. שנה טובה.
הרמת כוסית לעובדי רגעים - העמותה לחינוך בלתי פורמלי, התקיימה בנוכחות סגן ראש העיר הרב אורן גבגי, הרב משה לחובר, מנכ״ל העמותה משה קייזלר, המשנה לראש העיר ליאורה לוי, נטלי שטיין ודורון גלאם. חג שמח ושנה טובה.
בועז כספי משתף: ״אני מקבל אות מצטיין ראש העיר, הגיעו חברים רבים. ריגש אותי במיוחד יו"ר סיעת העבודה וסגן יו"ר ההסתדרות פיני קבלו, שהגיע לאחר ניתוח קשה וחייב להישאר בבית, אבל עזב הכל, נהג מבית שאן כדי להיות בטקס שלי. באמת, למרות שאנחנו בפוליטיקה, מתברר שיש בינינו חברות אמת. תודה לך אוהב אותך".
בוריס צירולניק משתף: "אני חוזר לארץ אחרי מסע עבודה והרפתקאות בארה"ב וקנדה. במיניאפוליס, שיקגו, וושינגטון וטורונטו התרשמתי מניקיון מופתי ברחובות ומהנוכחות המתמדת של דגלי המדינה בכל מקום. שמתי לב גם לפער מעניין: בשכונות מבוססות, ספורט הוא דרך חיים ואילו בשכונות חלשות – מקדונלד'ס בכל פינה. חזרתי עם רעיונות וכוחות חדשים, ועם ההבנה כמה החיים אצלנו שונים וסוערים. למרות הג'ט לג אני מחייך ואומר - שבת שלום, בריאות וחדשות טובות לכולם".
