דבי הכלבה הביישנית והאהובה, עזבה את ביתה של יעל לפני שלושה חודשים ומאז היא נעלמה. בחייה של יעל נותר חלל ריק ומשאלה אחת, לראות אותה שוב. אם תפגשו את דבי צלמו אותה ושלחו אליה את התמונה
יעל רבר (28) מפרדס חנה, נהגה לבקר בתדירות את אימה המתגוררת בישוב צור הדסה. באחד הימים, היא גילתה שכלבת רחוב בחרה להמליט את שבעת גוריה בחצר שמתחת לבית.
יעל החלה לבקר תכופות יותר כדי לטפל באם ובגורים עד ליום שבו החליטה לאמץ לעצמה את אחת הגורות שאליה נקשרה כבר מהרגע הראשון והעניקה לה את השם "דבי". "לא תיארתי לעצמי כמה אושר יכנס לחיי כשדבי נכנסה אליהם, וכך גם לא תיארתי איזה מקום גדול יתפוס העצב כשהיא נעלמה." אמרה יעל שלא מפסיקה לחפש אחריה.
דבי. הכלבה האבודה
בהתחלה דבי נראתה כמו כדור המכוסה בפרווה אך היא לא הפסיקה למשוך את תשומת ליבה של יעל. "באותם הימים לא היה לי בית משלי והמחשבה לקחת אותה תחת חסותי לא עמדה כלל על הפרק. סיפרה, "אבל בחיים, "יש בחירות שהן חזקות, כאלו שלא עושים להן טבלאות של בעד ונגד, יתרונות וחסרונות או שיקולים כלכליים."
רגע של כיף. יעל ודבי בחוף הים
"האמת שדבי, לא הייתה הגורה הכי יפה", מוסיפה יעל "ובטח שגם לא הכי אמיצה מכל שאר הגורים, אבל היא תמיד היתה ניגשת לאכול אחרונה, מחכה שיתפנה לה המקום, וכשהייתי יוצאת אליהם וכל הגורים היו קופצים עלי דבי הייתה מהססת. לקח לה קצת זמן עד שלבסוף גם היא היתה ניגשת אלי, בזמנה, בעדינות ברגישות ובהקשבה. לפעמים פשוט יש מזל בחיים, מזל שלאמא שלי יש לב טוב ומזל שלאמא של דבי יש מצפן שהוביל אותה אלי."
ככל שחלף הזמן הקשר בין השניים התהדק ויעל הרגישה איך דבי ממלאת את חייה. מאותו הרגע הם לא נפרדו אפילו לרגע. היו ביחד בכל אירוע חברתי, הליכה לבנק, נסיעה לסיני, הופעה, טיול בוקר בשדות, אימון, עבודה, אירוע משפחתי, לידה של אחיינית. תמיד דבי היתה ביחד עם יעל.
לפני 3 חודשים נותרה יעל לבד, ללא כל התרעה מוקדמת וללא כל סיבה מיוחדת דבי נעלמה. זה קרה כשדבי החליטה הפעם לצאת מהבית לבד ואליו לא שבה עד לרגע זה.
יעל לא מפסיקה לחשוב על דבי ואומרת שהיא אינה יודעת היכן היא היא נמצאת בימים אלה, אולי אצל משפחה חמה שמצאה אותה והחליטה לאמץ אותה, או קשורה באיזה מוסך יום וליל, או שהיא משוטטת לה באיזה מקום. יעל רק יודעת שמאז שדבי נעלמה הרצון והחשק לעשות דברים פחת אצלה. את הנסיעה לסיני שתכננה קודם לכן היא ביטלה כי מבחינה לנסוע ללא דבי זה כבר לא כיף.
"אני מתגעגעת לרגעים שהיו לי כשישבתי עם דבי בשבת בבית על הספה, מה שכבר המון זמן לא קרה." מספרת יעל, "כששואלים אותי מה הדבר שאני הכי רוצה בעולם התשובה קופצת מבלי היסוס. שפשוט דבי תהיה כאן! איתי בבית!"
דבי, כלבה גדולה מגזע כנעני והסקי מעורב, צבעים חום מעורבב בלבן, 4 גרביים לבנות ונקודות לבנות בגבות ובלחיים. עונדת כולר כחול ונראתה לאחרונה בפרדס חנה. בת שנה וחצי מפחדת מרוב בני האדם אבל מסתדרת עם כל בעלי החיים, יודעת לנבוח אם קושרים אותה.
"אם ראיתם כלב העונה לתיאור שלה אנא צ=ל=מ=ו ושילחו אלי." מבקשת יעל. כמו כן, ניתן למצוא אותה גם בדף הפייסבוק "מוצאים את דבי".
ילדים רבים הגיעו לקבל חתימות על ספרים שרכשו מסופרי נתניה באירוע התרבות המכובד שהתקיים במתנ"ס אריק איינשטיין פולג. בתמונה: הסופרת שלנו זוהר אביב עם אדל שהגיע לאירוע מרמלה, אדל היא הילדה שנתנה לזוהר השראה לגיבורת הספר החדש בסדרת יד הפלא, בנושא קבלת השונה.
השבוע הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו, יחד עם ראש עיריית נתניה, אבי סלמה, ופמליית מאבטחים, לקפה גרג בקניון השרון, בנתניה. את ראש הממשלה ופמלייתו קיבל במקום זכיין הסניף, דניאל סויסה, שאירח את אותם. במהלך הביקור הזמין נתניהו אספרסו וסודה. לאחר כחצי שעה, עם השלמת ההפסקה הקצרה, המשיכו אנשי הפמליה בדרכם. הביקור עורר עניין בקרב הסועדים והנוכחים במקום, עבורם הפכה עצירת הקפה השגרתית לרגע לא שגרתי עם ראש הממשלה.
בשורה צרכנית חדשה בנתניה: "נטו חיסכון" נפתחה בעיר. רשת "נטו חיסכון" פתחה את שעריה בנתניה ומביאה עמה בשורה צרכנית נוספת לתושבי העיר, עם הרחבת מגוון אפשרויות הקנייה וחיזוק המסחר המקומי. סגן ומ"מ ראש העיר והממונה על רישוי העסקים, שלו אלגלי, הגיע לאירוע הפתיחה, בירך את בעלי הרשת ואת קהל הלקוחות ולקח חלק במעמד המרגש של קביעת המזוזה ובירך על הצטרפותה של הרשת לעיר ועל המשך התרחבות המסחר בנתניה לטובת התושבים. אלגלי הודה לראש העיר, אבי סלמה, על קידום הפיתוח העסקי וחיזוק המסחר המקומי בעיר. בהצלחה!
תערוכת יחיד חדשה של האמנית גבריאלה סייקביץ, "שמש בגבעון דום", תיפתח השבוע ב-13 באוגוסט בבית האמנים בתל אביב. בתערוכה, באוצרותו של יניב שפירא, יוצגו עבודות שנוצרו במהלך ארבע השנים האחרונות, בתקופה שבה הפך הרישום עבור סייקביץ לפעולה יומיומית וכמעט קיומית של כתיבה, מחיקה, הדבקה וציור. התערוכה נולדה מתוך תהליך יצירה אינטואיטיבי, שהחל במשפטים טעונים כמו "שמש בגבעון דום", "שימני כחותם על לבבך" ו"וכתתו חרבותם לאתים". המילים, שהוצאו מהקשרן המקורי, הפכו למחוות חזותיות ולמעין עקבות של מחשבה, זיכרון ודמיון. לצד הטקסטים מופיעים בעבודות דימויים של בתים, עצים ושמש, וכן פיסות נייר ובד, היוצרים יחד עולם אמנותי שנע בין זיכרונות ילדות, ביוגרפיה, מצוקות ושכבות תודעה. התערוכה תוצג עד 5 בספטמבר בבית האמנים, ברחוב אלחריזי 9 בתל אביב.
