עיריית חדרה הציגה את התנגדויותיה לתכנית להקמתה של תחנת כוח מבוססת גז (OPC2) באזור התעשייה בחדרה, זאת בדיון שהתקיים במשרדי מנהל התכנון בירושלים. חוקר מטעם הות"ל יגבש את מסקנותיו מהנתונים במהלך החודשיים הקרובים ויציגם בפני מליאת הות"ל, בינתיים עיריית חדרה פועלת מול חברי הות"ל, האוחזים בכוח להצביע בעד או נגד התוכנית
שלב ההתנגדויות: הועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות (ות"ל), המקדמת את התוכנית להרחבתה של תחנת הכוח OPC בחדרה, שמעה את התנגדויותיהן של עיריית חדרה ואיגוד ערים שרון כרמל לתכנית, בדיון ממושך שהתקיים בשבוע שעבר (9.6) במשרדי הות"ל שבירושלים.
ראש עיריית חדרה צביקה גנדלמן, פתח את שלב ההתנגדויות והציג את העמדה העירונית לפיה עיריית חדרה לא תסכים להקמתה של תחנת הכוח במתכונתה הנוכחית, בשל פגיעה באיכות האויר ובריאות התושבים, וכן פגיעה הצפוייה ביכולת הפיתוח העירוני, ובחוסנה הכלכלי של העיר. אדריכלית העיר רונה מזרחי אורובנו, עו"ד תומר מירז, מומחה לתכניות להקמת תחנות כוח והיועץ הכלכלי בני צימרמן, הציגו את עיקרי הטיעונים בהתנגדותה של חדרה לתוכנית בהיבטים השונים וכן, הציגו את הפגיעה הצפוייה בתדמית ובמידת האטרקטיביות של העיר, שעד כה נהנתה מהגירה חיובית אל מחוזותיה, זאת תוך ירידה לעמקם של הדברים ותוך הצגת הוכחות קונקרטיות לדבריהם. חבר מועצת העיר ומחזיק תיק הנדסה רון שגן, הציג אף הוא את עיקרי ההתנגדויות, וכן ציין בפני הוועדה החלטות ממשלה קודמות שקבעו כי לאור ריבוי אתרי ייצור האנרגיה והמזהמים באזור חדרה, יש להפחית את נטל הזיהום בעיר, דבר שלא עולה בקנה אחד עם קידום התוכנית.
גנדלמן בדיון להתנגדות (צילום: דוברות העירייה)
במסגרת השמעת התנגדויות עיריית חדרה, פתח כאמור ראש העיר צביקה גנדלמן, שהשתתף בדיון באמצעות שיחת זום, והתייחס להשלכות החמורות שמביאה עמה התוכנית בהיבטים בריאותיים, סביבתיים וכלכליים. גנדלמן ציין כי "התכנית אינה מתכתבת עם הצורך העירוני בצמצום זיהום האויר בעיר" והוסיף כי "חדרה שילמה את המס שלה בזיהום אויר לטובת תשתיות לאומיות". גנדלמן אמר כי במידה והועדה תחליט לקדם את התכנית בניגוד לעמדה העירונית, העירייה דורשת שיתקיימו במקביל מספר צעדים, ביניהם גריטה מלאה של היחידות המזהמות (תחנות הפחם 1-4), התחייבות על הגבלה של הספקי ואט, מספר ארובות וסוג טכנולוגיית ייצור החשמל (גז בלבד), התחייבות שלא תאושר תחנה פיקרית וכן ביצוע תסקיר סביבתי חדש וסקר בריאותי שיבוצע על ידי משרד הבריאות בהתייחס לרמות זיהום האויר מהתחנה הקיימת, התוספות העתידיות והמצב הצפוי עם גריטת תחנות הפחם. גנדלמן הדגיש כי "על הסקר להציג ייצור מגמה של שיפור מהותי באיכות חייהם ובריאותם של תושבי חדרה והאזור, בטרם תופקד התוכנית."
אדריכלית העיר רונה מזרחי אורובנו, אמרה בין היתר בדיון כי התכנית להרחבת התחנה פוגעת "פגיעה אנושה בחד 1800 (התכנית לפיתוח אזור התעשייה) ובקידומו של אזור תעסוקה, תעשייה ומסחר ראשון מסוגו, שתוכנן כך שמשני גדות הנחל יהיו מבני תעסוקה עם חזית מסחרית לנחל." עוד הוסיפה מזרחי אורובנו, כי "התוכנית תפגע בהתחדשות עירונית ובשכונות עתידיות כמו רובע הים ושכונת הפרפרים וכן בתדמיתה של העיר ובמידת האטרקטיביות שלה כעיר עם מפעלים פטרוכימיים בשטחיה, ותסכל את החזון העירוני להפוך לעיר עם 250-300 אלף תושבים ב20 השנים הקרובות." מזרחי אורובנו התייחסה גם לפגיעה הצפוייה בשכונות הוותיקות באזור ובתושביהן עקב הרחבת תחנת הכוח ושאלה, "למה צריך להמשיך ולהעמיס את התשתיות הלאומיות על גבה של העיר חדרה?"
חבר מועצת העיר ומחזיק תיק ההנדסה רון שגן, סיכם את עיקרי ההתנגדויות והוסיף כי התכנית המדוברת היא "מאד רעה לחדרה, בראש ובראשונה בשל זיהום האויר שהיא תגרום למרחב. בנוסף, היא פוגעת ביכולות שלנו לפתח אזור תעשייה משגשג, לשקם את צדי הנחל, לבנות שכונות חדשות שימשכו לכאן אוכלוסייה צעירה וטובה ולהצעיד את חדרה קדימה, כדי שתהיה עיר נפה משגשגת במרחב, עם תשתיות טובות, תקבולי פיתוח טובים ותקציב גבוה ומאוזן." שגן הוסיף כי תכנית ה OPC2, חורגת מהסף הסביר באופן משמעותי בשל עקרון הנשיאה בנטל ואמר כי "תושבי חדרה נושאים בנטל זיהום אויר גבוה וזו חלוקה לא צודקת של הנטל. אין מקום להקמת תחנת כוח נוספת, בפרט לא בקרבת בתי תושבים, שאנחנו מעוניינים שהאויר שהם נושמים רק יילך וישתפר, ובפרט לא תחנה כזו שפוגעת ביכולתנו לפתח את העיר קדימה."
שגן, שגם ישב במהלך הדיון לצדו של חוקר הות"ל, אמר כי התרשם שהחוקר הקשיב ברצינות להתנגדויות שהושמעו בפניו וניסה להבין את מהותן, עם זאת ציין כי הסטטיסטיקה מראה שרוב ההתנגדויות לות"ל נדחות. השלב הבא הוא סיכומו של חוקר הות"ל, שיעבד את כלל ההתנגדויות לתכנית ויציג את מסקנותיו והמלצותיו בנוגע לתכנית בפני מליאת חברי הות"ל בעוד כחודשיים. בתוך כך, עיריית חדרה כבר פועלת באפיק נוסף, ותפנה לחברי הות"ל במטרה לשכנעם להצביע בבוא הזמן נגד מימוש התכנית.
134 ישראלים חטופים בעזה ברגע זה. לכל אחד מהם יש שם, פנים, משפחה, חברים, תחביבים – ועוגייה שהוא הכי אוהב לאכול.
כדי להשאיר את החטופים במודעות הציבורית, תלמידי מגמת מלונאות שף בבית החינוך אמית האופק אור עקיבא, הכינו את המתכון האהוב על 4 חטופים: פנקייקים אמריקאיים של קית' סיגל, כדורי שוקולד של אוריאל ברוך, עוגיות שוקולד צ'יפס של הרש גולדברג פולין ועוגיות חמאה של גיא גלבוע דלאל. בנוסף, אספו מצרכים והרכיבו משלוחי מנות למשפחות המפונים באור עקיבא. לכל משלוח כזה צורפו העוגיות האהובות על 4 החטופים, בתפילה לשובם ולחזרת המפונים לבתיהם בשלום. אביתר כהן, תלמיד כיתה י' שיתף: "היה לי כיף לחלק משלוחי מנות ולראות את החיוכים בתמורה. זה עושה ממש טוב על הלב".
ציון ברוך הפרזנטור של מותג יטבתה, הגיע גם השנה ביחד עם צוות עובדי יטבתה לחלק משלוחי מנות לילדים ולחיילים במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית. במסגרת ההתנדבות, חולקו משלוחי מנות צבעוניים ועשירים במגוון מוצרים של חברת שטראוס, ומגוון משקאות חלב של מחלבת יטבתה, ביניהם השוקו האהוב של יטבתה, בעיצוב מיוחד לכבוד החג. את משלוחי המנות ציון ברוך ומתנדבי יטבתה חילקו במחלקות הילדים על מנת לשמחם וגם לחיילים לאות תודה והערכה על השירות המסור שלהם במלחמת חרבות ברזל. ישר כח!
עונת הפרפרים נפתחה בפארק "אגם הפרפרים" בקליל בבשורה משמחת – לפארק הגיעו באופן טבעי 50 זני פרפרים שונים מתוך סה"כ 62 פרפרים הקיימים באזור. פארק הפרפרים הינו מתחם פתוח ולא חממה סגורה כדי לאפשר לפרפרים באזור לשהות ולהתרבות בפארק. הפארק כולל ביוטופים טבעיים כולל כ-180 סוגי שיחים וצמחים רב-שנתיים וחד-שנתיים, רחבות של פרחי בר וצמחי תבלין, המותאמים למשיכת הפרפרים באזור. צורי דבוש יו"ר חב' קליל: "לאור העובדה שסמל הפרפר מתנוסס בלוגו של החברה החלטנו להקים את פארק הפרפרים כהגשמת חזון מתוך מחויבות לא רק לשמור על הטבע, אלא גם להחזיר לטבע".