בעוד חודש וחצי יחגוג השוער רובי לבקוביץ יום הולדת 38. על פניו נראה כי השוער שלא שיחק זמן רב וניסה במהלך העונה 'להציל' את הפועל חדרה מירידה לליגה א' כבר בדרך לפרישה. דווקא כעת מספר השוער בראיון מיוחד על התשוקה שחזרה אליו וכמובן האכזבה מהירידה מהמועדון שנהנה בו במספר קדנציות.

-נתחיל מהסוף. כמה כאב לך לרדת עם הפועל חדרה? בדיעבד היה טעות לחזור?

"בדיעבד כולם חכמים, אבל אני רציתי לבוא ולעזור למועדון שאני כל כך אוהב. היה לחץ גדול להחתים אותי ועשיתי מאמצים רבים לחזור לאחר חצי עונה בלי כדורגל וזאת הייתה משימה מאתגרת שלא עמדנו בה. בסוף לא כל מה שמתכננים, מצליח".

-למרות זאת, לא קיבלת הזדמנות במשחקים האחרונים?

"באתי מוכן פיזית והרגשתי טוב בהתחלה כאשר שיחקתי 4 משחקים כשוער ראשון, אבל אז חוויתי פציעה קשה בפנים עם שבר בלסת והיה קשה לחזור מזה. אני חושב שקיבלתי הזדמנות והייתי שוער ראשון אבל הפציעות הכריעו אותי".

-יש עוד מחשבה להמשיך ולשחק?

"כאשר סיימתי את הקדנציה השנייה בהפועל תל אביב אז חשבתי שאני שבע ולא אחזור, אבל שוכנעתי לבוא לחדרה ודווקא בחדרה חזר לי החשק, ואני מרגיש בשל וכמובן שזה תלוי בהצעות אבל גם אם לא אחזור אז זה בסדר".

-האם אתה חושב על יום לאחר הפרישה?

"אני חושב על זה מגיל 28 ומי שלא חושב על זה יקבל סטירה גדולה לאחר מכן, לכן חייבים לתכנן נכון את הצעד הבא ואני חושב שאני בכיוון הנכון".

-נחזור אחורה. סכם את החוויה שלך בהפועל באר שבע?

"ואוו חוויה אדירה כי זאת הייתה באר שבע בתולית וההצלחה הגיעה בשל האנשים האדירים בבאר שבע, ואני שמח שהמועדון הלך והשתבח עם השנים גם בזכות אנשי מקצוע אדירים".

-הקבוצה דאז שזכתה באליפות טובה יותר משל היום?

"קשה לי להשוות אבל אני חושב שמבחינת רמת השחקנים, אז באליפות הראשונה היה חומר חריג שהשוו אותה לעונת האליפות של מכבי חיפה בשנת 1993/94 והאליפות הראשונה הייתה מטורפת כי היו לנו לפחות 17 שחקנים מהטופ שהיו פה".

-שיחקת גם בהפועל תל אביב בשתי קדנציות. איך אתה מסכם החוויה שם?

"חוויה מדהימה. אומנם לא גדלתי שם אבל תמיד הרגשתי בבית וקיבלתי אהבה מטורפת מהקהל, במיוחד שהייתי גם קפטן ושם עשיתי את עונת הפריצה שלי בכדורגל ועד היום יש אוהדים שמדברים איתי על אותה עונה".

-כועס על מישהו בהפועל תל אביב?

אני לא מרגיש שיש לי כעס אולי קצת בקדנציה הראשונה עם בעלים אחרים, אבל אני חושב שלגמרי לא צריך להיות כעוס על שום דבר בספורט".

-יצא לך גם לשחק בחול. זכית באליפות בהונגריה?

"שיחקתי באחד המועדונים הגדולים בהונגריה וזכיתי בגביע שם, ועשינו עונה אדירה גם שיחקנו בליגה האירופית אבל אז התפתחה מגפת הקורונה וגם קרעתי את הרצועה הצולבת ולצערי, בסוף לא מימשו את האופציה עליי, אבל נשארתי עם זכרונות טובים ועד היום אני בקשר עם אנשים משם".

-בדיעבד אולי הייתה צריך להישאר בחו"ל?

"כנראה שכן, אבל בדיעבד כולם חכמים. הייתה לי אופציה להמשיך במיוחד שחזרתי מצוין אחרי השיקום מהצולבת, אבל אז הרגשתי שנכון יותר בשבילי בזמן הקורונה לחזור לישראל ואני שמח שחזרתי לשלוש שנים אדירות בחדרה, ששמו אותי במקום גבוה בכדורגל הישראלי".

-מועדון שהכי נהנית בו?

"אגיד שניים- הפועל תל אביב בגלל הקהל הגדול, והפועל חדרה בגלל המשפחתיות שיש שם".

-מה חלמת ולא הצלחת להשיג בכדורגל?

"אני חושב שכל מה שחלמתי כילד אז הצלחתי, והגעתי למקומות שחלמתי להגיע ותמיד אפשר היה להרוויח יותר כסף ולשחק במועדונים יותר גדולים, אבל אני גאה בקריירה שלי ואשים אצבע על משהו קטן, אז זה זימון לנבחרת ישראל שהגיע לי בעבר אבל אני חי בסדר עם זה".