מאת: פלאשנט חדשות יום ראשון,
21 באפריל 2024, 09:23
הרב יואב אקריש במאמר מיוחד וחגיגי לחג הפסח
בעידן השפע שאנו חיים בו, הרעיון לצאת מעבדות לחירות נשמע כלקוח מספרי היסטוריה. מה לנו ולחירות? חיינו נעים על ציר השדרוגים, השאלה אינה האם יהיה לנו היכן לגור ומה לאכול, אלא באיזה אופן נעשה זאת. ברוב המקרים, יהיה נכון לומר כי השאלה היא אם נזכה לאיכות חיים טובה, או לאיכות חיים טובה יותר.
לכן די קשה להבין את הרלוונטיות של היציאה מעבדות לחירות, כמוטיב מרכזי שמלווה את חג הפסח, זכר ליציאת מצרים.
אך למען האמת היציאה ממצרים מעולם לא התקיימה רק ברובד הפשוט שלה, היא תמיד הייתה חלק מתהליך רוחני עמוק שבנקודת הזמן ההיא בא לידי ביטוי גם בשחרור מעבדות פיזית, אך בעיקרו של דבר, רעיון היציאה לחירות נכון בכל זמן, ואולי דווקא בעידן השפע שאנו חיים בו, אנו זקוקים לחירות יותר מאי פעם.
אך עלינו להבין, אחת ולתמיד: מהי אותה חירות אליה אנו שואפים, ולמה החיים שלנו לא יכולים להיראות אותו דבר בלעדיה?
אחד הקטעים החשובים בהגדה של פסח הוא דבריו של רבן גמליאל:
רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן: פסח מצה ומרור (משנה מסכת פסחים פרק י משנה ה).
אלו הם שלושת השלבים ביציאה לחירות אמיתית.
חירות פירושה הגשמה אישית. אלוקים טבע בנו רצון ויכולת להגשים את עצמנו. כל אדם בורך באוצרות טבע אנושיים, מעיינות בלתי נדלים של יכולות אישיות וכישרונות שאלוקים נתן אך ורק לו. אך בצורתן המקורית הן מגיעות כחומרי גלם וזקוקות לפיתוח, שכלול וליטוש. לעיתים זו עבודה לכל החיים.
יתכן והאדם לא יגשים את עצמו, והיכולות הגבוהות שקיימות בו יישארו במקומן מבלי שמישהו או משהו ימצא בהן עניין, זאת למרות התשוקה הבוערת שלהם לצאת לעולם ולהשפיע. המצב הזה מאובחן כ'מצרים', מעין בית סוהר לכישרונות ויכולות אישיות שלא מצליחות לבקוע החוצה.
חשוב לומר שכיהודים, המשאב הכי יקר שיש בתוכנו ורוצה להתגלות - זו הנשמה. מדובר בעצם באותו חלקיק אלוקי שהקב"ה שתל בכל אחד מאיתנו, שחולם לפרוץ חומות של אגו ותאוות, ושרק מחכה שנגלה אותו, בחיינו הפרטיים ובסביבה שלנו.
הרצון הזה לצאת לחירות ולגלות את היכולות שלנו, מכונה כאמור 'יציאת מצרים', והזמן בו אנו מציינים זאת ומסוגלים לחולל את השינוי הזה בצורה מיטבית, הוא חג הפסח.
כל שנותר לנו לדעת, איך בדיוק יוצאים לחירות ומהם הדברים החשובים שעלינו ליישם כל הדרך אליה. רבן גמליאל, מגדולי חכמי ישראל, מעניק לנו שלושה הדגשים חשובים בדרך אל החירות. לשיטתו "כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח", כלומר שלא יישם את שלושת ההדגשים הללו בחייו, "לא יצא ידי חובתו"[1], הוא פשוט לא יצליח לצאת לחירות. מהם שלושת השלבים? אומר רבן גמליאל: "פסח, מצה ומרור".
הבה נראה את שלושת המרכיבים הללו, והמשמעות הרוחנית שלהם, בדרך אל החירות:
'פסח' מלשון פסיחה ודילוג מתאר את התשוקה שלנו לגלות יכולות וכישרונות, לצמוח ולהגיע רחוק. אבל את ה'פסח' צריך לנווט בצורה חכמה. אדם שחושב שיצא לחירות על ידי שיספק לעצמו צרכים גשמיים, עליו לדעת שזה פשוט לא יצליח, הישגים גשמיים מטבעם אינם מסוגלים לענות על הצורך הזה של חירות. כדי להשיג חירות אמיתית, יש להשקיע בהישגים רוחניים שמגלים את הנשמה.
'מצה' היא סמל הזריזות, תהליך ההכנה שלה מהיר (לכן עם ישראל אכלו מצות בצאתם ממצרים). יש כאן מסר גדול: כדי לצאת ממצרים צריך לעשות זאת בזריזות. לא לדחות, כי דחיינות היא האויב המר של השגת יעדים. כמובן שלא צריך לנהוג בפזיזות, עלינו לחשוב על הדברים במשך זמן ראוי ורק לאחר מכן לקבל החלטה. אך אם כבר התקבלה ההחלטה - לא לחכות עוד רגע אחד נוסף.
'מרור' מסמל מרירות וקושי, אלו הם תחושות ורגעים שכל אדם עובר בדרך להצלחה. אך בעוד שאדם רגיל שחווה התמודדות וקשיים מתייאש ושוכח את היעד, אדם מצליח הוא זה שמצליח למצוא בכל התמודדות משמעות המקדמת אותו אל היעד.
אז לסיכום, אלו הם שלושת ההדגשים בדרך אל החירות: הידיעה שנגיע לחירות אמיתית רק כאשר נגלה את הנשמה ('פסח'), היכולת לבצע דברים בזריזות ולא לחכות למחר ('מצה'), ואם יש קשיים בדרך, לחשוב איך הם הופכים להיות מנוע להצלחה ('מרור').
הכירו: "YAM" - קונספט קולינרי ראשון וחדשני בישראל המשלב אירועים יוקרתיים ומסע (ארוחת) טעימות על צוק פראי המשקיף לים בהובלת השף תומר אגאי. “Yam” נושא עמו בשורה גסטרונומית ראשונה מסוגה בישראל – קונספט קולינרי עילית המפגיש בין אירועים יוקרתיים, עטורי סטייל, לבין מסע טעימות (כשר)של השף על צוק פראי ביפו ממנו נשקף הים הפתוח בצורה פנורמית ובמלוא הדרו. החזון היצירתי של השף תומר אגאי – מהקולות הבולטים והמשפיעים ביותר בסצנת הקולינריה מביא עימו את הקוטור של עולם הקולינריה. בהצלחה!
לרגל שבוע הספר: כ-80 ספריות ברחבי הארץ יציגו הצגות הילדים שנכתבו בהשראת ספרי הילדים הפופולאריים ביותר ביניהם: הלב, אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו, על פי ספרו האהוב והידוע של אפרים סידון, הארנב ממושי הצגה קסומה ע"פ ספרה של שלומית כהן אסיף, הדייג ודג הזהב, הברווזון המכוער, בגדי המלך החדשים, פינוקיו, פיטר פן, אלאדין ועוד. מוטי חלימי, מנכ"ל תאטרון השעה הישראלי: "אנו רואים בהצגה כלי רב עוצמה בסיוע לילדים להבין את הספרות טוב יותר, בצורה חווייתית ועוצמתית. הצגות ילדים מעודדות את הילדים לקרוא את הספר עליו מבוססת ההצגה".
בוריס צירולניק משתף: "בקבלת הפנים לרגל יום העצמאות של הרפובליקה של אזרבייג'ן, הרבה מילים חמות, הרבה חברים ותיקים, כל הדברים הטובים. מזל טוב לכל המעורבים ביום העצמאות של אזרבייג'ן!".
סגנית ומ"מ ראש העיר, שירי חגואל סיידון משתפת: “יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב, שֶׁל נְחוֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹר” - ביום ירושלים, ליבנו עם העיר שחוברה לה יחדיו — ועם אלו שעדיין רחוקים ממנה. נמשיך להתפלל לחזרתם המהירה של כל הַחטופים הביתה".
